על צמח מקרֵב היכול להביא גם סליחה

על צמח מקרֵב היכול להביא גם סליחה (הגדל)

צמח חודש תמוז - שֻׁמָּר פָּשׁוּט Foeniculum vulgare

משפחת הסוככים Umbelliferae (Apiaceae)

בערבית: שוֹמָר شومر

 

 

בצדי הדרכים, בגדות הנחלים, בבתה ובשדות הבור נוכל למצוא וליהנות מצמחי השומר המזדקרים לגובה של 2-1.5 מ' ואף יותר; גבעוליהם ירוקים ועליהם גזורים ודקיקים ובראש הגבעול מסודרים סוככים צהבהבים. חכוך בצמח או קריעה של חלק ממנו ינדב לסביבה ריח אופייני של אניס, המסגיר את היותו של השומר צמח רפואה ותבלין כאחד: את עליו הצעירים ניתן להוסיף לסלט, הוא מוסיף טעם וכן חומרים משמרים לחמוצים הנכבשים בצנצנות וכן משמש בסיס לתעשיית סוכריות הלקוריץ ולמשקאות כגון עראק או אוזו ביוון. זרעיו משמשים הן כתבלין והן להרגעת בעיות בבטן אצל תינוקות ומבוגרים כחליטה של תה. בנוסף, נחשב השומר לצמח שאכילתו מרבה חלב למניקות, הוא יעיל גם בטיפול בבעיות עור, עיניים, נשימה ונגד זיהומים.

שומר

שומר מתנשא בשדה. צילם: נוגן צברי

 

שומר

תפרחת 'סוככית' של השומר  צילם: נוגן צברי

 

חומרי טעם וריח המצויים בשומר מגנים עליו מפני רוב אוכלי העשב וכך יחד עם גובהו המרשים הוא בולט בשדה. דוגמא לבעל חיים שהתרגל לסוג הרעל המאפיין של השומר ולמד להשתמש בנופו לצורך התגוננות הוא זנב-סנונית, פרפר יפהפה המטיל את ביציו דווקא על השומר ובכך דואג לסביבה מגינה לזחליו החיים, כאמור, בשלום עם חומרי הרעל שבשומר (גם צמח הפיגם  Ruta chalepensisהוא פונדקאי לזחלי זנב-סנונית).

את יכולתו לשרוד לאורך הקיץ נוכל להבין לאור העובדה כי שטח עליו הצטמצם מאוד לכדי עלים גזורים ודקיקים בעוד שגבעוליו המאורכים נותרים ירוקים ומטמיעים (מבצעים פוטוסינתזה) ומסתירים את הפיוניות בקפלי קליפתם בדומה לגבעולי הרותם. ניתן למצוא את השומר במרבית אזורי הארץ, לעיתים כצמח בודד ולעיתים בריכוז של צמחי שומר רבים. בפיתוח תרבותי נמצא היום גם בשוק שומר, כאשר הזן המטופח הוא בעל בסיס תפוּחַ ומשמש לבישול או לאכילה כטרי.

 

זחל שומר

זחל יפהפה של פרפר זנב הסנונית על צמח שומר. צילם: נוגן צברי 

 

חודש תמוז מביא איתו גם זיכרון היסטורי עצוב, של מועד פריצת חומת ירושלים, בי"ז בתמוז, עובדה שהעידה וקֵרְבה את החורבן הגדול שהתרחש שלושה שבועות מאוחר יותר - בתשעה באב (70 לספירה). לכן ב- 21 ימים אלה נמנעים משמחות, כעין הכנה לאבל הגדול ובנוסף, מהווה פרק זמן זה הזדמנות חשובה ללימוד והרהור אודות הנסיבות שהביאו לחורבן ולהרס. ימים אלה מכונים בעקבות מגילת איכה - "ימים שבין הַמְּצָרִים": "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב ... לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ; כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים" (איכה א ג)

היחסים שבין הקדוש ברוך הוא לבין עם ישראל משולים ליחסים שבין בעל לאשתו, יחסים שידעו עליות ומורדות; עם ישראל ויהודה נמשלו פעמים רבות לאשה מגורשת ולא רצויה, לעיתים אף לאלמנה נעזבת... בימים אלה של זיכרון חורבן ושפל מתחזק דימוי זה ומקבל עוצמה ממשית. באופן סמלי יכול דווקא כאן הַשֻּׁמָּר לבוא לעזרתנו כשאנו נעזרים במסורת הערבית, לפיה אכילת שומר מקרֶבֶת והופכת אפילו בעל כועס ונוטש לבעל הַתָּר אחר אשתו ומנסה לקרבהּ איליו מחדש.[1] לכן, צמח הַשֻּׁמָּר המזדקר בשולי הדרך ובשדות מזכיר ומודיע לנו כי יש ויש דרכים לקֵרוּב לבבות בין איש ואשה, בין עם לאלוהיו ואפילו בין שתי מסורות מפוארות שצמחו בנופי אותה ארץ - המסורת הערבית וגם העברית.

חודש טוב עם תקווה לנחמה!



[1]על פי "צמחים שדים ופלאות"/ אמוץ דפני וסלאח עקל ח'אטיב, עמ' 236-235.

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד