יהושע, שופטים

  • אחת מתוך שתי תכניות שנתיות בתנ"ך לכיתה ח' בנאות-קדומים
  • התכניות מסודרות בהתאם לסדר הלימוד בכיתה
  • בכל שכבת גיל ניתן לקחת תכנית יהושע שופטים במחצית הראשונה של השנה, ותכנית שמואל א' במחצית השנייה.
  • משך התכנית 4 שעות
  • ניתן לבחור שלוש פעילויות מתוך המוצעות
  • לתכנית "שמואל א'"

ספר יהושע

 

תחנה מס' 1- סיפור המרגלים

"וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְאֶת-יְרִיחוֹ"
(יהושע ב', א')
נלך במבוך שבילים בתוך צמחיית בר. נשווה בין הליכה במבוך לא מוכר וידוע לכניסת המרגלים לארץ לא מוכרת. על הקבוצה יהיה לחפש פסוק מספר יהושוע י"ז (ציטוט בהמשך). חיפוש המילים קשור לחיפוש המידע המודיעיני שעל המרגלים לאסוף.

 •   

פעילות: מעבר תחרותי במבוך שבילים בתוך צמחיית בר.
  1. הכתה תתחלק לחוליות וכל חוליה תנסה למצוא את דרכה אל התחנה האחרונה במבוך תוך 20 דקות.
  2. כל חוליה תאסוף בדרך את מספר המילים הגבוה ביותר מתוך 17 המילים  הרשומות על סלעים במבוך. המלים לקוחות מתוך פסוק בספר יהושע  פרק יז' - תשובתו של יהושע לשבט אפרים: "עַם-רַב אַתָּה וְכֹחַ גָּדוֹל לָךְ ... כִּי הַר יִהְיֶה-לָּךְ כִּי-יַעַר הוּא וּבֵרֵאתוֹ וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו 
(יהושע י"ז, י"ז-י"ח)
  3. החוליה שתגיע ראשונה וברשותה מספר המילים הגבוה ביותר – היא הקבוצה שתנצח. בתחנה האחרונה ימתין לה ספר תנ"ך למציאת ההקשר של הפסוק בפרק.
  4. דיון: הדיון  יעסוק במספר היבטים: תחושת ההליכה במבוך ושיתוף הפעולה בין חברי הצוות; השוני בין תשובת התרים ששלח משה לתשובת המרגלים של יהושע; דמותה של ארץ ישראל כפי שהיא משתקפת מתשובתו של יהושע לשבט אפרים ומנהיגותו הייחודית של יהושע שמתבלטת היטב בתשובה זו.
 

 

 


 

 

תחנה מס' 2 – מעבר הירדן

"וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה אַתָּה וְכָל-הָעָם הַזֶּה אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם.."
(יהושע א, ב')
מעבר הירדן, בהשאלה, הוא הרגע שבו עם ישראל עובר ממציאות אחת לאחרת, מעם של רועים נודדים לעם של חקלאים יושבי קבע. מעם שמובל על ידי אלוהים ומשה וכל צרכיו מסופקים לו – לעם שאחראי לעצמו ולגורלו.
האחריות או הבריחה ממנה, תבוא לידי ביטוי בספר שופטים.

 

 •   

הפעילות: מעבר אתגרי בגשר חבלים.   
  הכתה מתחלקת לשתי קבוצות , כל אחת מהן עומדת בצד אחד של גשר החבלים וצריכה לעבור לצדו השני. כל קבוצה מתחלקת לזוגות.  בכל זוג  – תלמיד אחד  קשור עיניים. התלמידים צריכים לעבור את גשר החבלים במקביל ולהגיע לצדו השני – כאשר הרואה מוביל את העיוור.  משהגיעו הם מתחלפים ביניהם – העיוור הופך לרואה והרואה לעיוור.  הקבוצה שנצחה היא זו שחבריה  עברו את הגשר ראשונים.

דיון:  הדיון יעסוק במספר היבטים: בין מוביל למובל: התמודדות עם  חברי הקבוצה הבאים ממול – שיתוף פעולה או מאבק. בהשאלה - עם ישראל שנאלץ להתמודד עם העמים השונים שישבו בארץ ישראל – לחיות עימם בשלום או להילחם. (הכנה לספר שופטים).

בסיכום הדיון יבנו התלמידים גל עד - דוגמת הגלעד שבנו בעת מעבר הירדן "ואֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן-הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל.." (יהושע ד', כ') -  ובו יכתוב כל אחד מהם על חלוק נחל את הדברים או התכונות שהיה מעדיף להשאיר מאחוריו, ואת אלה שהיה לוקח עמו לארץ חדשה. את החלוקים יניחו התלמידים כשהכתוב כלפי מטה, אחת על השנייה כך שיבנה גל עד. 

 

 

 


 

 

ספר שופטים

(לבחירה שתיים מתוך שלושת התחנות הבאות)
ספר שופטים עוסק בתקופה בה התיישב עם ישראל בארץ כנען והיה ברובו עם של איכרים, שמגדלים חיטה ושעורה (גדעון) ועצי פרי כזיתים, גפנים ותאנים (משל יותם). נכיר את נופי מולדתם של גיבורי ספר שופטים ואת הרקע שפעלו בו, ובכך נבין טוב יותר את מעשיהם. 

 


 

 

תחנה מס. 3 - יעל ודבורה

"דְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא.  הִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת-תֹּמֶר דְּבוֹרָה בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית-אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם"
(שופטים ד', ד')
"מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה; בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה  חֶמְאָה" (שופטים ה') 

דמותן של הנשים בספר שופטים. יעל ודבורה -שתי נשים שהצילו את עם ישראל משעבוד. מתחת לעץ התמר "נפגוש" (בהצגת יחיד) את דבורה הנביאה שתספר לנו על ילדותה ועל  התכסיס המבצעי שהגתה, במלחמה נגד יבין מלך חצור. באוהל הרועים נלמד על חייה של יעל, בת לשבט הקיני.

  • פעילות: נחבוץ חמאה בדומה לחמאה שהגישה יעל לסיסרא, על פי שירת דבורה.
 

 

 


 

תחנה מס'  4 - השופט  גדעון

"הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן "
(שופטים ז', י"ג).
לחם השעורים הפשוט והזול מסמל בחלומו של החייל המדיני את ארץ ישראל המדולדלת ואת גדעון נציגה של ארץ זו.  נכיר את ההבדל שבין החיטה והשעורה ונבין את משמעותו הסמלית של החלום. מדוע חבט גדעון חיטים  דווקא בגת?  נכיר את עבודות הגורן ונראה גיזת צמר. בעונת הגז (חודשים מאי-יוני ) נשתתף אף בגז הכבשים.

  • פעילות: 
    1. התנסות צוותית באחת מעבודות הגורן (בעונה).
    2. הכנת "צליל לחם שעורים" מקמח שעורים. את הלחם נמרח בחמאה שהוכנה באוהלה של יעל.

 


 

 
 

שיזף מצוי –
זיהויה של משפחת הראובני את עץ האטד 

תחנה מס' 5 – משל יותם

"הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ", (שופטים ט', ח')
רובו של עם ישראל שחי באזור ההר התפרנס בתקופת השופטים מגידול עצי פרי. נכיר את שלושת העצים החשובים – הזית הגפן התאנה ואת שימושיהם. נפגוש  גם את עץ האטד המסמל את  אבימלך ונבין מדוע קשה לחסות בצלו.

  • פעילות: תעמולת בחירות לבחירת מלך העצים.
    • הכתה מתחלקת ל-4 קבוצות, כל קבוצה מנהלת מסע בחירות לאחד מן העצים המשתתפים במשל, ומריצה את המועמד שלה למלוכה. מסע הבחירות כולל ג'ינגל, סרט תדמית  בסופו של התרגיל, לאחר שכל צוות מציג את מועמדו, מתקיימת הצבעת בחירות באמצעות פתקים. הקבוצה שמועמדה קיבל את מירב הקולות.
    • דיון בתוצאות הבחירות.  האם גם לעצים שסירבו  למלוך יש חלק באחריות על בחירתו של האטד למלך?
    • נכיר את חוק המלך בספר דברים ובספר שמואל א' ט', ונערוך דיון השוואתי בסגנונות המלוכה השונים.

• כדאי להביא מצלמת וידאו ביום זה, או כל דבר אחר לתיעוד הפעילות.
 
 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד