שמואל ב', מלכים, תהילים

  • תכנית תנ"ך שנתית לכתה ט' בנאות קדומים
  • התכנית מסודרת בהתאם לסדר הלימוד בכיתה.
  • משך התכנית 4 שעות
  • ניתן לבחור שלוש פעילויות מתוך המוצעות 

 

 

תחנה מס' 1 - כבשת הרש
"וְלָרָשׁ אֵין-כֹּל כִּי אִם-כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה וַיְחַיֶּהָ וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם-בָּנָיו.. "
(שמואל ב' י"ב, ג')
הסיפור של דוד ובת שבע שולח את נתן הנביא לספר לדוד על "כבשה אחת קטנה", כתזכורת לכך שהיה בעברו רועה, הכיר את הכבשה הקטנה והגן עליה מפני אויביה.  אולם כעת, רומז המשל, שכח המלך את תפקידו כרועה ואף הפך הוא עצמו לאויבה.

  • פעילות: (בתוספת תשלום)
    1. ביקור בעדר הצאן והכרות עם הכבשים.  מעקב אחרי כבשה אחת קטנה בעזרת דף תצפית .
    2. הנהגת עדר הצאן במעבר מכשולים 
      דיון: מה ניתן ללמוד מצפייה על כבשה אחת במשך זמן מה? מה  לומדים מן התרגיל על מנהיגות נכונה? (רגישות, אחריות, התווית דרך, טובת הצאן קודמת לטובת הרועה).

תחנה מס' 2 - העלאת הארון לירושלים – כלי נגינה
"וְדָוִד וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהוָה בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֱלִים."
(שמואל ב' ו', ה)
דוד  ידוע היה כאיש יודע נגן וכמשורר. בעת העלאת הארון לירושלים חגגו דוד וכל העם בריקודים ובמחולות. לנגינה ולריקוד הייתה חשיבות דתית וטקסית. 
      • פעילות: תחרות קבוצתית בחיבור מנגינה וקטע של ריקוד.

תחנה מס' 3 - הבגד כסמל
"וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל-רֹאשָׁהּ וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה.."
(שמואל ב' י"ג ,י"ט),
לתמר בתו של דוד, הייתה כותונת פסים שזיהתה אותה כבת מלך בתולה. לאחר המעשה עם אמנון היא קורעת את כותנתה – לאות אבל וכביטוי סמלי לתומתה שחוללה.
כותנות הפסים של יוסף משקפת את הקרע בינו לבין אחיו.
המעיל שנתנה לו אמו ליווה את שמואל הנביא כל חייו וקריעתו סמלה את הקרע בינו לבין שאול.
בסוף ימיו מתכסה דוד בבגדים רבים אך לא חם לו.
על הבגד וחשיבותו בעת העתיקה. מדוע קושרים חז"ל בין בגד לבגידה?
הכרות עם החומרים מהם נעשו הבגדים בעת העתיקה: צמר כבשים וצמח הפשתה. 
      • פעילות: טווית צמר בכישור, צביעה ואריגה בנול ידני.

 

ארוחה תנכית - (בתוספת תשלום)
"וַיְחַלֵּק לְכָל-הָעָם לְכָל-הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל, לְמֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה, לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת, וְאֶשְׁפָּר אֶחָד וַאֲשִׁישָׁה אֶחָת" (שמואל ב' ו', י"ט)
בעת המלחמה עם  הפלישתים הביא דוד לאחיו חריצי גבינה וקלי. תמר הכינה לביבות לאמנון כדי להבריאו. אשישות קבלו תושבי ירושלים שהשתתפו עם דוד בטקס העלאת הארון. 

      • פעילות: הכנת לביבות, קלי וגבינה על פי מתכונים קדומים מן המקורות.  
       (יועצת: ד"ר טובה דיקשטיין – חוקרת האוכל התנכי)

 

תחנה מס'  4 -  הארז והאזוב
"וַיְדַבֵּר עַל-הָעֵצִים מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר"
(מלכים א' ה', י"ג)
"תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר; תְּכַבְּסֵנִי, וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין". (תהילים נ"א, ט')
שלמה המלך דיבר על שני הקצוות – עץ הארז הגבוה והמפואר והאזוב הקטן והצנוע. הוא גם ציפה את בית המקדש ואת ארמונו בארזי הלבנון. דוד המלך ביקש להתחטא באזוב. בטקס יציאת מצרים מורחים בני ישראל את הדם על המשקוף והמזוזות בעזרת צמח האזוב
נכיר את הארז  ואת האזוב ונשמע על תכונותיהם הסמליות.  
      • פעילות: כתישת אזוב (זעתר) במכתש וקבלת שקית אזוב במתנה.

 

 תחנה מס' 5  - חג הגז  (לבחירה - אפשרית בסוף האביב ותחילת הקיץ )
"ולוֹ צֹאן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְאֶלֶף עִזִּים וַיְהִי בִּגְזֹז אֶת צֹאנוֹ בַּכַּרְמֶל" (שמואל א' כ"ה, ב')
חג הגז הוא הרקע לסיפור נבל הכרמלי, אביגיל  ודוד. נשמע את הסיפור על רקע עדר הצאן. נכיר את הכבשים והעזים וההבדל שביניהם.
      • פעילות: התנסות בגזיזת כבשה בהתאם לשיטה הקדומה.

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד